מחוכים היו פריט אופנה פופולרי לאורך ההיסטוריה, והסגנונות והעיצובים של המחוכים השתנו במשך מאות שנים. מהמחוכים הוויקטוריאניים המגבילים של שנות ה-1800 ועד המחוכים הרגועים יותר של היום המודרני, מחוכים שימשו במשך מאות שנים ליצירת צלליות יפות.
במאה ה-16 השתמשו במחוכים לעיצוב הגוף ולמתן תמיכה. לעתים קרובות הם היו עשויים מבד קשיח, כגון קנבס או פשתן, ונקשרו מלפנים עם שרוכים או סרטים. לעתים קרובות הם היו מעוטרים ברקמה משוכללת או תחרה ונלבשו מעל כימיזה.
עד המאה ה-18, המחוכים הפכו פופולריים יותר ויותר ויוצרו ממגוון בדים, כולל כותנה, משי וקטיפה. לעתים קרובות הם עצמו עם עצם לווייתן או פלדה כדי לספק יותר תמיכה ומבנה. המחוכים של תקופה זו היו לעתים קרובות מעוטרים בכבדות בסרטים, חרוזים ותחרה.
ה ויקטוריאני עידן ראה את עליית המחוך המגביל. המחוכים הללו נועדו לתת ללובש דמות דקה, שעון חול. הם היו עשויים מבד קשיח ועצמו בפלדה או עצם לווייתן. המחוכים של עידן זה היו לעתים קרובות מעוטרים בכבדות עם תחרה וסרטים ונלבשו מעל כימיזה.
ה אדוארדיאני התקופה ראתה שינוי הרחק מהמחוכים המגבילים של התקופה הוויקטוריאנית. המחוכים של תקופה זו היו עשויים מבדים רכים יותר, כמו משי וקטיפה, ועצם לווייתן או פלדה. לעתים קרובות הם היו מעוטרים בתחרה וסרטים ונלבשו על לבוש.
המחוך המודרני הוא גרסה הרבה יותר רגועה של המחוכים של פעם. לעתים קרובות הם עשויים מבדים רכים יותר, כגון כותנה וסאטן, ועצמות בפלסטיק או מתכת. לעתים קרובות הם מעוטרים בתחרה וסרטים ונלבשים מעל שמלה או שמלה.
מחוכים היו פריט אופנה פופולרי לאורך ההיסטוריה והסגנונות והעיצובים של המחוכים השתנו במשך מאות שנים. מהמחוכים הוויקטוריאניים המגבילים של שנות ה-1800 ועד המחוכים הרגועים יותר של היום המודרני, מחוכים שימשו במשך מאות שנים ליצירת צלליות יפות.